קטגורית ארכיון: קרוב ללב – כלכלת עסק נשית

למה כל כך קשה לנו להסתכל על המספרים?

המחשב פתוח, הטבלאות שם מול העיניים… אבל בפנים, משהו פשוט לא נתן לי לגשת. המחשבות רצות: "מה אני אגלה? ומה אם זה לא מה שציפיתי?" אולי זה הפחד. הפחד ממה שנגלה שם – שהמאמצים שלנו, כל העבודה הקשה, לא מתורגמים למה שחלמנו. הפחד שהמספרים יגידו לי שטעיתי, או גרוע יותר – שאני לא "מספיק". אולי […]

שום שינוי לא חייב להתחיל עם מהפכה. לפעמים, זה מתחיל עם שאלה אחת קטנה:

לפעמים כל כך הרבה דברים מצטברים בעסק שלך, שאת לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. המשימות נערמות, ההחלטות מחכות, ואיתם גם התחושה הזו בבטן – שאולי את מפספסת משהו חשוב, משהו שיכול לשנות את כל התמונה. להתחיל לבדוק את הכול? זה פשוט מרגיש בלתי אפשרי, מבלבל, ולפעמים גם… מפחיד. אבל אז הבנתי משהו ששינה לי את […]

אני לא צריכה לבדוק הכול בבת אחת, ואני לא צריכה להבין הכול עכשיו.

לאורך זמן, ניסיתי להימנע מלהסתכל על המספרים בעסק שלי. זה הרגיש כבד, מתסכל, כאילו כל מספר מספר לי על מה שלא עשיתי מספיק טוב. הייתי אומרת לעצמי: "אני כבר יודעת שזה בסדר… בערך. למה להיכנס לזה עכשיו?" אבל האמת היא, שזה לא באמת נתן לי שקט. בפנים, עמוק בבטן, תמיד היה שם קול קטן, לוחש… […]

והכול המשיך להיות בדיוק אותו הדבר. אולי. כנראה… הרי לא באמת ידעתי…

הייתי בדיוק בנקודה הזו, שבה הכול הרגיש תקוע. העסק עבד, הלקוחות הגיעו, אבל עמוק בפנים… היה קול קטן שלא הניח לי. "האם זה באמת עובד?" "אולי יש משהו שאני מפספסת?" ולמרות הקול הזה, נמנעתי. כי רק המחשבה לפתוח את הדו"חות, להסתכל על המספרים… גרמה לי להרגיש איך הבטן מתכווצת. התחושה הזו, של "מה אני עלולה […]

את הרי זו שחיה את העסק יום-יום, זו שמרגישה את האתגרים…

רואה החשבון שלך הוא נכס חשוב. הוא מכין דוחות, מגיש מסמכים בזמן, ודואג שהכול יתנהל לפי הספר. הוא יודע לספר על העסק שלך… על הנייר. אבל המספרים האלה, המילים שלהם, מה הם אומרים לך באמת? את הרי זו שחיה את העסק יום-יום, זו שמרגישה את האתגרים, מקבלת את ההחלטות הגדולות וגם את הקטנות, מתמודדת עם […]

"ומה אם אני מפספסת משהו חשוב?" והלב… הלב.. והבטן מתכווצת.

התחושה הזו שמתגנבת כל פעם שאני מתיישבת לחשוב על העסק שלי. כל כך הרבה דברים שאני אוהבת בו, דברים שאני גאה בהם… אבל תמיד יש גם את הקול ההוא, הקטן והמציק, זה שלא נותן לי מנוחה. "אולי משהו חסר?" "ומה אם אני מפספסת משהו חשוב?" והלב… הלב.. והבטן מתכווצת. כי כל עוד אני לא עוצרת […]

אבל איכשהו, בדיוק באותו רגע, כל דבר אחר פתאום מרגיש יותר דחוף.

כמה פעמים אמרת לעצמך, "טוב, יאללה. אני חייבת לשבת על זה. עכשיו!"? לשבת על זה ברצינות… להצליח פעם אחת! אחת ולתמיד באמת להבין – אין מצב שזה כזה בלתי אפשרי. אבל איכשהו, בדיוק באותו רגע, כל דבר אחר פתאום מרגיש יותר דחוף. ההתראה בטלפון, הקפה שהבטחת לעצמך לפני חמש שעות, המשימה הזו שנדחפת בלי הזמנה… […]

לפעמים, זו לא המשימה עצמה שמפחידה, אלא מה שהיא עלולה לספר לנו…

אני יודעת כמה קשה זה יכול להיות… כל כך הרבה שעות שאת משקיעה בעסק שלך, כל כך הרבה אהבה, מחשבה, אנרגיה… אבל כשזה מגיע לעצור ולהסתכל על הנתונים – על המספרים – משהו נעצר. לפעמים, זו לא המשימה עצמה שמפחידה, אלא מה שהיא עלולה לספר לנו… ואז, בלי לשים לב (…רק בכאילו כי את המשקל […]

כל יום מתחיל עם רשימה ארוכה של משימות: גם העסק, גם הבית, גם כולם מסביב…

את הרי יודעת את זה – את עובדת כל כך קשה… כל יום מתחיל עם רשימה ארוכה של משימות: גם העסק, גם הבית, גם כולם מסביב. את רצה מפגישה למייל, מהזמנה ללקוחה, ומהמשימות בעסק אל הילדים. אבל אז, כשמגיע סוף היום ואת סוף-סוף עוצרת, ועם העייפות מתחילות השאלות לבעבע… איך אני בכלל יודעת שכל זה […]

אבל אז, כשהגעתי למשימה הזו…

שוב אני מבטיחה לעצמי – "יאללה, מחר. מחר אני אעשה את זה. סגור!" אני אפילו כותבת ביומן, מסמנת לעצמי את הזמן. אבל אז, כשהגעתי למשימה הזו… איכשהו תמיד יש משהו אחר שמרגיש דחוף יותר. משהו קטן, פרקטי, פשוט, שגם מרגיש… הרבה יותר קל. אני יודעת שגם היום יש משימה, אותה משימה… שלא הצלחתי להביא את […]