קטגורית ארכיון: מהלב ואל הלב

אמא היא המראה של הבית: על אדוות של שקט והתדר המשפחתי

הלב שפועם מהר מדי: כשסדר היום הופך למרוץ תמיד אומרים שאמא היא הלב של הבית. זה נכון! וזה נשמע פסטורלי… כמעט ציורי, אבל ביומיום הצפוף שלנו זה מרגיש לפעמים שהלב הזה פועם קצת… מהר מדי. הניסיונות לתמרן בין רשימת המטלות שלא נגמרת, הילדים הגדולים שצריכים אותך בדיוק בדיוק עכשיו, התינוק שמגיב לכל תזוזה שלך, והרצון […]

קצב של מאה מיליון שנה: על האיכויות שבאיטיות כמרפא בעולם של אינסטנט

המלכודת של ה"עכשיו": למה אנחנו תמיד במירוץ? אנחנו חיות בעידן שבו המהירות היא הסטנדרט. הכל סביבנו מתוכנת לקיצורי דרך: הודעות וואטסאפ שדורשות מענה מיידי, משלוחים מהיום להיום (..או מחר), וסיפוקים שמגיעים בלחיצת כפתור. הקצב המטורף הזה לא עוצר בדלת הבית; הוא מחלחל עמוק לתוך האמהות שלנו. בלי לשים לב, אנחנו מנסות להחיל את חוקי האינסטנט […]

תופרת את החושך: על בקיעת שיניים, בדידות הלילה והשותפות השקטה

כשכל התיאוריות מתנפצות: המציאות של לילה לבן יש שעה כזו בלילה, בדרך כלל בין שתיים לשלוש (או לארבע, או לחמש ויאללה – ישר לתוך היום…), שבה העולם בחוץ נדם לגמרי אבל אצלך בבית הדרמה בשיאה. זה הרגע שבו כל התיאוריות על "שינה טובה" או "סדר יום" מתנפצות מול המציאות של תינוק שבוכה מתוך שינה (השינה […]