קרוב ללב - כלכלת עסק נשית
"אני לא רוצה לריב איתך על זה שוב…" ככה זה מתחיל. תמיד. השיחות האלה על העסק שלי.
"אני לא רוצה לריב איתך על זה שוב…"
ככה זה מתחיל. תמיד. השיחות האלה על העסק שלי.
הקול שלו רך, באמת שהוא מנסה. אבל אני כבר מרגישה את זה מתחיל – הדופק שעולה, הפנים שמתחממות, הבטן שמתכווצת.
"אני פשוט רוצה להבין איך את מתכוונת לתכנן קדימה בלי שאת בכלל יודעת מה קורה אצלך עכשיו…"
הוא צודק. ברור שהוא צודק. אבל במקום להקשיב, אני שוב נכנסת למגננה. מסבירה בפעם המי יודע כמה על התקופה המאתגרת בשוק, על הפלטפורמות שמעלות מחירים ומשנות את חוקי המשחק, על ההשקעות שעוד ישתלמו…
אני שומעת את עצמי ויודעת בדיוק מה הוא חושב – שאני מספרת סיפורים. לו, לעצמי.
פעם היינו יושבים בלילות ומדברים על החלומות שלנו. על העתיד שלנו ושל הילדים. היום? היום אני מתכווצת בתוך עצמי ברגע שהוא פותח את המחשב ונכנס לבנק. כי אני יודעת שעוד רגע תגיע השאלה הזאת…
"מתי בפעם האחרונה באמת ידעת כמה את מרוויחה?"
ואני? אני לא יודעת. באמת שאני לא יודעת. יש לי בערך… הערכה… תחושה… אבל מספרים מדויקים?
לא מעזה אפילו לבדוק.
אז הוא נאנח, סוגר את המחשב, והולך לישון. ואני נשארת מול המחשב, כאילו עובדת, אבל בעיקר מנסה להיעלם.
זה כבר מזמן לא רק עניין של מספרים… זה על לדעת מה באמת קורה. על להפסיק לספר סיפורים. על לקחת אחריות.
יש בי את הכוח הזה. אני יודעת שיש.
אז למה אני עדיין בורחת?
